רונן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

מבוא

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

ביום 11.7.12 הגיש התובע תביעה כספית נגד הנתבעת בסכום של 267,371 ₪ . על פי האמור בכתב התביעה, הנפיקה הנתבעת לתובע פוליסת ביטוח חיים הכוללת פוליסת ביטוח "נכות עקב תאונה" (להלן- "הפוליסה").

אין בין הצדדים מחלוקת על כך שהתובע נפגע בתאונה שאירעה ביום 16.10.08 במהלך עבודתו בחברת חגים נחלים בע"מ, העוסקת ביבוא ושיווק צעצועים (להלן- "התאונה"). התאונה אירעה בשעה שהתובע נכנס לחדר הישיבות במקום עבודתו ודרך על גלגשת (סקייטבורד) שהייתה על הרצפה, החליק ונפל בעוצמה רבה.

בכתב התביעה פורט שהתאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. עוד פורט כי הוועדה הרפואית קבעה שלתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% החל ביום 16.7.09, ושנכותו הזמנית הייתה בשיעור של 100% מיום 1.1.09 עד יום 15.1.09 ובשיעור של 50% מיום 16.1.09 עד יום 16.7.09.

התובע טען בכתב התביעה כי לאחר שהתגבשה נכותו, פנה לנתבעת על מנת לקבל פיצוי על פי הפוליסה, ואולם הנתבעת נמנעה מלשלם לו את הפיצוי המגיע לו. לטעת התובע הוא זכאי לפיצוי בשיעור של 20% מסכום הביטוח המקסימאלי הנקוב בפוליסה, בהתאם לשיעור נכותו.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הוגשה ביום 31.10.12 בקשת הנתבעת לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות, היא הבקשה שבפני.

עיקר המחלוקת בין הצדדים בשאלת ההתיישנות הינה באשר ל"מקרה הביטוח" שממנו נמנית תקופת ההתיישנות, האם מקרה הביטוח הוא ביום שאירעה התאונה, כטענת הנתבעת, או שמא מיום שהתגבשה לתובע נכות צמיתה, כטענת התובע.

תמצית טענות הצדדים

לטענת הנתבעת, בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן- "חוק חוזה הביטוח"), התיישנה התביעה כיוון שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מיום התאונה. נטען שעל פי ההלכה שנקבעה בע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד אמיתי (מיום 21.5.08), מקרה הביטוח הינו מועד התאונה, ולא מועד התגבשות הנזק, כפי שטען התובע.

התובע טען מנגד כי בענייננו נקבעה הוראה ספציפית בפוליסה לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות, שכן לפי סעיף 1 לפרק ההגדרות בנספח לפוליסה "מקרה הביטוח" הוא רק לאחר התגבשות נכות צמיתה ולא מועד התאונה כפי שטענה הנתבעת. התובע הוסיף וטען כי בחוות דעתו של ד"ר מיכאל לבני אשר בדק את התובע נקבע כי רק בחלוף שנה ממועד התאונה נתגבשה נכותו הצמיתה של התובע, ולפיכך מתחיל מרוץ ההתיישנות רק מהמועד האמור.

התובע הוסיף וטען שה "נכות שלקה בה" כאמור בסעיף 53 לחוק חוזה ביטוח, היא הנכות הצמיתה, שבהעדרה אין "מקרה ביטוח", ולא הנכות הזמנית.

לחלופין טען התובע כי לא חלה בענייננו ההלכה שנקבעה בפרשת אמיתי הנ"ל, אלא הסייג שנקבע בה, ועל כן אין מקום לדחיית התביעה על הסף, אלא יש מקום לשמיעת ראיות בדבר מה היה גלוי וידוע לתובע ומאיזה מועד סביר היה להגיש תביעה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שהדין עם הנתבעת ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות.

המסגרת הנורמטיבית

הוראות החוק הרלוונטיות להכרעה במחלוקות שבין הצדדים הן הוראות סעיפים 31 ו- 53 לחוק חוזה הביטוח.

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע–

"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח."